1 / 34

פרוטאינוריה ושות'

פרוטאינוריה ושות'. podocyte. Urinary space. ידידי הגלומרולוס. Bowman’s capsule. Proximal convoluted tubule. מה לא נורמאלי?. מדידה שאינה חד פעמית של חלבון בשתן: במבוגרים- מעל 150 מ"ג ליממה בילדים – מעל 4 מ"ג/מ 2 /שעה, שזה 96 מ"ג/מ 2 /יממה.

ajay
Download Presentation

פרוטאינוריה ושות'

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. פרוטאינוריה ושות'

  2. podocyte Urinaryspace ידידי הגלומרולוס Bowman’s capsule Proximal convoluted tubule

  3. מה לא נורמאלי? • מדידה שאינה חד פעמית של חלבון בשתן: • במבוגרים- מעל 150 מ"ג ליממה • בילדים – מעל 4 מ"ג/מ2/שעה, שזה 96 מ"ג/מ2/יממה. • יוצא מן הכלל- orthostatic proteinuria- יפורט בהמשך.

  4. מדידת החלבון בשתן • סטיק: ספציפי, לא רגיש, מושפע ע"י מיהול השתן, מודד רק אלבומין, נוח מאד לשימוש. • Sulfasalicylic acid–מסורבל, מדויק, רגיש , מזהה כל חלבון שהוא. • איסוף שתן לחלבון-gold standard , כימות מדויק, קשה לביצוע, בעיקר בתינוקות וילדים קטנים. • יחס חלבון לקריאטינין בשתן- קל לביצוע, רגיש ספציפי. מבטל בעיית מיהול השתן. קורלציה טובה לאיסוף של יממה: יחס TP/Cr=1.4 מנבא הפרשת חלבון של 1.4 גר/מ2 ביממה.

  5. ואם אכן יש חלבון בשתן • אנמנזה ובדיקה פיזיקאלית • מחלה סיסטמית? • מחלת כליה? • UTI או PSGN בעבר? • מחלה משפחתית? • תרופות קבועות? • שתן כללית ומיקרוסקופיה- המטוריה? גלילים? • בדיקה חוזרת כעבור זמן קצר לאימות הממצא.

  6. פרוטאינוריה גלומרולארית (1) • דליפה מהגלומרולי של חלבונים שלא היו אמורים להיות מסוננים- אלבומין. • שילוב של size & charge selectivity • חשיבות ל-GBM ובעיקר ל-slit diaphragms: • משקעים סב אפיתליאליים • GBM חדיר יותר מכל הגלומרולוס. • נזק ישיר (במעבדה)לתאי האפיתל (=פודוציטים) יגרום לפרוטאינוריה.

  7. פרוטאינוריה גלומרולארית (2) • ברוב המחלות הגלומרולאריות- נזק סטרוקטוראלי שגורם לשיבוש גם של ה-size selectivity (ה-pores גדלים ברדיוס)וגם של ה-charge selectivity • ב-minimal changeהפגיעה היא יותר של שינוי ב-charge selectivity • יחד עם זה יש שינויים נוספים- סקלרוזיס של חלק מהגלומרולי, עיבוי GBM, איחוי רגליות פודוציטים וכך ירידה בסינון מולקולות קטנות- ירידה ב-GFR.

  8. תסמונת (סינדרום) נפרוטי: הגדרה • שורה של מחלות שונות באתיולוגיה, מהלך ופרוגנוזה, אך להן קוים משותפים: • פרוטאינוריה מסיבית (>40 מ"ג/מ2/שעה) • היפואלבומינמיה (<2.5 מ"ג/ד"ל) • בצקת

  9. אפידמיולוגיה • מה אפשר ללמוד מאפידמיולוגיה, ומה המגבלות שלה? • נתונים מארה"ב: • שכיחות 1:6000 • 80% מהחולים- מתחת גיל 6 שנים. • בצעירים- שכיח מעט יותר בבנים. במתבגרים- יחס שווה בין המינים. • 3.4% עם היסטוריה משפחתית של מחלה דומה

  10. Heavy proteinuria and nephrotic syndrome • יש להגדיר את הנקודות הבאות: • האם הפרוטאינוריה בתחום הנפרוטי (>3 גר' ליממה במבוגר, >40 מ"ג/מ2/שעה בילד (מדד מחמיר. שווה ערך ל-960 מ"ג/מ2/יממה או במבוגר 1.66 גר' ליממה)? • האם זו תסמונת נפרוטית מלאה? • האם יש מרכיב נפריטי? • האם חלק ממחלה סיסטמית?

  11. סיבוכים- משותפים לכל התסמונות הנפרוטיות • בצקת • זיהומים • היפרליפידמיה • הפרעות אנדוקריניות • קרישיות יתר

  12. בצקת • תלויה בגרביטציה ובסוג הריקמה • מיקום: , pre-tibial perorbital,ascites pleural effusion, scrotal edema. • מנגנונים שונים ליצירת הבצקת

  13. למה יש בצקת? • ההסבר הרגיל: • היפואלבומינמיה ולכן לחץ אונקוטי נמוך • אבל: • אם לוקחים כליית עכבר נפרוטי, ומשתילים לעכבר בריא- מופיעה בצקת לפני ההיפואלבומינמיה • בחולים הנכנסים לרמיסיה: • היינו חושבים: היעלמות חלבון מהשתן ← התנרמלות חלבון בדם←היעלמות הבצקת • אבל בפועל: נתריורזיס ניכרת ←איבוד בצקת ←היעלמות חלבון מהשתן ←נרמול חלבון בדם

  14. סיבוכי בצקת • היפוולמיה (decreased effective intravascular blood volume) • מוחמר ע"י משתנים, שלשולים, ספסיס • קלינית- חולשה, כאבי בטן, הקאות • במעבדה- Hb + BUN גבוהים, Una נמוך • קוצר נשימה בגללascites, pleural effusion • אי נוחות (scrotal edema) נפרוטי נורמאלי TBW EVS IVS ICS

  15. זיהומים • נטיה מוגברת משנית לאובדן מרכיבי משלים ואימונוגלובולינים • מוחמרת ע"י טיפול אימונוסופרסיבי- סטרואידים ועוד • זיהומים עיקריים: • חיידקיים: • Primary bacterial peritonitis - עם pneumococcus, H. Influenza, Gram neg • Cellulitis • וירוסים: • Varicella, Measles • טיפול: לעתים טיפול אנטיביוטי מונע, דרגת חשד גבוהה לזיהום, טיפול אגרסיבי יחסית כשיש זיהום

  16. קרישיות יתר • קרישיות היתר מתבטאת בRVT- או DVT, אך גם קרישים במקומות נוספים. • תהליך קרישה מואץ קיים גם בחולים אסימפטומטים • סיבות: • ירידה ב-ATIII • אקטיבציה של טסיות • טיפול: לעתים- אנטיקואגולציה

  17. תסמונת נפרוטית בילדים • בד"כ ההסתמנות הקלינית הראשונית, בדיקות המעבדה והתגובה לטיפול- מנבאים את ההיסטולוגיה: • גיל צעיר, תפקוד כלייתי תקין, ללא מקרוהמטוריה, ל"ד תקין וללא סמנים אימונולוגיים חיוביים- מתאים ל-MCNS • מחלה דומה שאינה מגיבה לטיפול, או שיש ירידה בתפקוד הכלייתי או יתר ל"ד- FSGS • תסמונת נפרוטית בגיל צעיר עם הידרדרות מהירה בתפקוד הכלייה: diffuse mesangial sclerosis (DMS)

  18. אבחנה מבדלת: minimal change • סיבה עיקרית לתסמונת נפרוטית בילדים- minimal change nephrotic syndrome • 90% ממקרי התסמונת הנפרוטית עד גיל 10 שנים, 50% מהמקרים בגיל מאוחר יותר • רקע אוטואימוני? קשור לאטופיה, גידולים של מערכת הלימפה, סכרת. כמו כן יש תגובה לטיפול אימונוסופרסיבי, relapse בזמן מחלה ויראלית.

  19. בביופסיה מינימום ממצאים: • LM נורמלי • IF נורמלי • EM איחוי רגליות פודוציטים • כל ילד עם תמונה קלינית המתאימה ל-MCNS יטופל כאילו זו מחלתו אלא אם כעבור חודש עדיין אין תגובה. ואז – ביופסיה.

  20. מראה ב-EM

  21. טיפול • כללי לחולים נפרוטיים: • כלכלה: • הגבלת מלח (למניעת בצקת) • חלבון- לפי RDA (recommended daily allowance): רגיל • אנטיביוטיקה (?) • משתנים (?) • אלבומין- מוגבל למצבי היפווולמיה או בצקות סימפטומטיות • איזון ל"ד, אם צריך • תמיכה פסיכוסוציאלית • טיפול בסיבוכים

  22. טיפול במחלה היסודית, ו-relapses • סטרואידים: מרבית החולים שיגיבו עושים זאת תוך 14 יום: רזולוציה של פרוטאינוריה ובצקות • רמיסיה: חלבון <4 מ"ג/מ2/שעה או סטיק שלילי/עקבות למשך 3 ימים רצופים • Relapse – חלבון בשתן >40 מ"ג/מ2/שעה או סטיק 2+ או יותר במשך 3 ימים רצופים, בחולה שהיה קודם ברמיסיה

  23. פרוגנוזה • 2/3 מהילדים- ארועי relapse • 2/3 מהם-frequent relapses (אחד ל-3 חודשים) , או steroid dependence • תוצאות איאטרוגניות של הטיפול: • Cushing syndrome • אחור בגדילה • גלאוקומה/ קטרקט • osteoporosis

  24. טיפול תרופתי ראשוני

  25. טיפול רפואי משני • בארועי relapse קורס קצר יותר • במקרה של ארועי relapse תכופים: • Steroid sparing agents: • Levamisole • Cyclosporine A • Mycophenolatemofetil (Cellcept) • Cyclophosphamide • Rituximab

  26. תסמונות נפרוטיות מסיבות אחרות • משקל גבוה (מדי) לתמונה ההיסטולוגית: לפיה לכאורה נקבע הטיפול.למעשה ההיסטולוגיה היא Pattern of injury • המדד החשוב הוא האם המחלה מגיבה לטיפול אימונוסופרסיבי או לא. • יש, בתמונה קלינית זהה, סוגי היסטולוגיה שונים, ובתמונה היסטולוגית זהה, מחלות קליניות אחרות. • חלוקה הגיונית יותר: • לפי גנטיקה? • פרקטית: לפי תגובה לטיפול?

  27. Focal segmental glomerulosclerosis • הצורה השכיחה של תסמונת נפרוטית. השם- נגזר מתאור הביופסיה. • יש צורה אידיופאטית, וכזו המשנית לזיהום ב-HIV, משנית להשמנת יתר, ל-reflux nephropathy, צורות משפחתיות עם צורות תורשה שונות (AD, AR) . • בצורה המשנית- הטיפול העיקרי, אם אפשר, הוא במחלה הראשונית, והורדת הלחץ האינטרא גלומרולרי (ACEi, ARB ) . • בצורה הראשונית- הטיפול הוא אימונוסופרסיבי: כמויות אדירות של סטרואידים (פולסים של עד 30 מ"ג ק"ג QOD, עם ירידה בהמשך) ואם הטיפול נכשל- CTX.

  28. בצורה הראשונית- הטיפול הוא אימונוסופרסיבי: כמויות אדירות של סטרואידים (פולסים של עד 30 מ"ג ק"ג QOD, עם ירידה בהמשך) ואם הטיפול נכשל- CTX. • למה? • זה מה שהרפואה יודעת לעשות.... • סכנה ניכרת באופק: תסמונת נפרוטית ממושכת לא מטופלת מובילה לאי ספיקת כליות

  29. הפרוגנוזה- תלויה בתגובה לסטרואידים. מקרים משפחתיים (=פגם מבני, לא מחלה אימונית) אינם מגיבים.

  30. צורות היסטולוגיות אחרות • Mesangioproliferative glomerulonephritis • Membranous glomerulonephritis • עמילואידוזיס ראשוני או משני • קרוב לודאי גם כאן מדובר בשקים גדולים של מחלות שהקו המאחד הוא המראה ההיסטולוגי.

  31. פרוטאינוריה משפחתית (1) • ישנם מספר מצבים תורשתיים הקשורים לפרוטאינוריה ו/או תסמונת נפרוטית: • צורות תורשה שונות, AR ו-AD • תסמונות מוגדרות: • פרוטאינוריה מבודדת: • חסר בחלבון podocin בגלל מוטציה בגן NPHS2 • חסר בחלבון nephrin (שם הגן: NPHS1) גורם לתסמונת נפרוטית משפחתית Finnish type . • מוטציה בPLCE1- (גם NPHS3) • תסמונות מורכבות יותר: • Denys Drash (מוטציות בגן 1WT) • Renal coloboma Syndrome • Nail patella syndrome

  32. פרוטאינוריה משפחתית – podocin 1 • podocin - חלבון הנמצא ב-slit diaphragm , חלק ממארג חלבונים • מוטציות בו גורמות לתסמונת נפרוטית משפחתית • צורת התורשה- אוטוזומאלית רצסיבית. • בקרב ילדים ערבים בארץ- מוטציה (יחידה!) גורמת ל-50% מהתסמונות הנפרוטיות העמידות לסטרואידים.

  33. פרוטאינוריה משפחתית – podocin 2 • מתקדם תמיד ל-ESRD – צורך בדיאליזה/ השתלה • היות ומדובר בפגם מבני אינו חוזר בשתל

  34. פרוטאינוריה בילוד • מסתמן טרום לידתי ע"י עליה ב- alpha fetoprotein, כליות גדולות והיפראקוגניות ב-US טרום לידתי, לעתים ספור משפחתי חיובי, פגות או שליה מוגדלת ( האחרונים ב-CNF). • Finnish type (CNF) • Podocin? • (DMS) Diffuse mesangial sclerosis (including Denys Drash syndrome) • זיהומים מולדים- CMV, Toxoplasma (?), Syphilis • SLE מולד • תסמונת נפרוטית מולדת לא מוגדרת

More Related