הסכמה מדעת לטיפול רפואי

1. הסכמה מדעת לטיפול רפואי 06/05/10 עו'ד דר' חילו ג'ליל מומחה במיילדות, גינקולוגיה וליקויי פריון מנהל היח' לניהול סיכונים

2. מפרשת המקרה • גב' מ.ד. ילידת 1959, סבלה מאז לידתה מדפורמציה בכף רגלה השמאלית. • ביום 5.1.1988 אושפזה בבי'ח, לצורך ניתוח ברגלה. • הוחתמה על טופס הסכמה לצורך זה.

3. - כשהייתה על שולחן הניתוחים, ולאחר שקיבלה תרופות מטשטשות, הוחתמה החולה על טופס הסכמה לביצוע ביופסיה בכתף (חשד לגידול). - בעקבות הניתוח נותרה כתפה של החולה קפואה, ונקבעה לה נכות בשיעור של 35%.

4. טענת התובעת ' הרופאים התרשלו בכך שלא קיבלו את הסכמתי המודעת לטיפול בכתף'. ------------------ לטענת התובעת יש לחייב את ביה'ח לפצותה בגין: 1. נזקי הגוף אשר נגרמו לה עקב אי-קבלת הסכמתה המודעת. 2. הנזק הלא גופני אשר נגרם לה עקב הפגיעה בזכותה לאוטונומיה על גופה'.

5. חוק זכויות החולה- התשנ'ו, 1996 . הסכמה מדעת לטיפול: סע' 13 לחוק: (1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל; (2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע; (3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות; (4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי; (5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

6. פסיקת בית המשפט • בכדי לקבל "הסכמה מדעת" של חולה, יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור. - החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של "הסכמה מדעת"!!!

7. פסיקת העליון (המשך) • הרופאים התרשלו בכך שלא קיימו את חובתם להעמיד את החולה על הצורך בעריכת הביופסיה במסגרת אישפוזה. • הפרטים הנוגעים לניתוח בכתף הוצגו לה רק כשהייתה בחדר הניתוח, תחת השפעת תרופות.

8. האם לפצות על הנזק לכתף? • האם מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות (באי קבלת ההסכמה) לנזק? 'מבחן החולה הסביר': הנסיבות מצביעות כי החולה הייתה מסכימה לניתוח, לו הובאו בפניה כל הנתונים כנדרש לצורך קבלת הסכמה----> לא הוכח קיומו של קשר סיבתי----> אינה זכאית לפיצוי בגין נזק הגוף!! מנגד, פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה!!!

9. היקף הגילוי האם לגלות לחולה את כל הסיבוכים? - הכלל: עריכת איזונים בין שכיחות הסיכונים הצפויים מן ההליך וחומרתם, אל מול אופי ההליך ודחיפותו, סיכויי הצלחתו והחלופות המצויות לו. - המבחן: האם מטופל סביר היה רואה בסיכונים אלו מידע רלוונטי ביחס להכרעה בדבר ביצוע ההליך?

10. דוגמאות א. הליך רפואי "אלקטיבי", שאינו מיועד למנוע סכנה מיידית, היקף חובת היידוע רחב יותר. ב. החובה תתגבר ככל שמדובר בסיכון הטומן בחובו פגיעה של ממש בבריאותו של המטופל. ג. חובת גילוי מצומצמת כאשר מדובר בהליך פשוט ושכיח, בעל סיכויי הצלחה גבוהים ביותר, אשר נועד לטפל במחלה הגורמת סבל לחולה.

11. הסבר על הסיכונים:'עד לאן להרחיק לכת.....?' פס"ד ח' נגד ק' • התובע יליד שנת 1939. ב-2001 עבר ניתוח מעקפים. • בעקבות הניתוח, התעוור בשתי עיניו. נכות צמיתה של 90%. • גם בטרם הניתוח סבל מבעיית ראיה ואולם נכותו דאז עמדה על 20% בלבד. כמו כן סבל מסוכרת, יל'ד, עודף משקל , היפרלפידמיה, אנמיה והיה מעשן כבד.

12. טענת התובע 'הסיכון לעיוורון לא הוסבר לי כלל ועיקר וכי לוידעתי על האפשרות שאלקה בעיוורון – לאהייתי נותן הסכמתי לניתוח והייתי נמנע מכך....'!!

13. ספרות מקצועית בסדרה בת 27,915 מנותחי מעקפים, נמצא כי הסיכוי לסיבוך זה הינו כ-0.06%... בכלל החולים!!!! ו-0.42% בחולים עם רמת סיכון קרדיו-וסקולרית גבוהה.

14. הכרעת בית המשפט • בנסיבות הענין היה על הרופאים לחשוף בפני התובע את הנתון בדבר הסיכון הנמוך להתרחשות העיוורון. • בעיקר על רקע הרסניות הסיבוך לחולה והשלכתו הקשה, החמורה והבלתי הפיכה.

15. הכרעת השופטת המשך - המבחן: החולה הסביר! 'מאמינה כי לא היה עובר את הניתוח אם הוסבר לו הסיכון לעוורון' כי: 1. אין מדובר בניתוח מציל חיים...! 2. הסיכון הוא נמוך ביותר ואולם מן הצד השני רמת הפגיעה היא טוטלית קשה והרסנית. 3. מן הראוי להמריץ רופאים לגלות את המידע הרפואי שבאמתחתם להדיוט אשר אין לו את הכישורים והיכולת לדעת.

16. הבנת ההסברפס'ד דל' • ד.מ. ילידת 1978. • לקראת תום תקופת הריונה ד.מ. הגיעה 3 פעמים לבקורת בביה"ח. • בשלושת הביקורים נבדקה התובעת ושולחה לביתה. • כאשר הגיעה לביה"ח בתום השבוע ה-42, נמצא עובר ללא דופק!! • טענת ביה'ח: ההסבר ניתן ונרשם בגליון. • טענת התובעת: רשלנות במתן ההסבר, ההסבר לא הובן כראוי!!!!

17. הכרעת בית המשפט • ביהמ"ש שוכנע כי התובעת אינה שולטת בשפה העברית כמעט בכלל. • לפיכך, לא היה נכון בנסיבותיו של מקרה זה להסתפק בהסבר בעברית והיה על ביה"ח לדאוג לכך שאיש צוות דובר ערבית ימסור את ההסבר. • היה על ביה"ח וצוותו לוודא שההסבר הניתן מובן, והדבר לא נעשה. התנהלות ביה"ח מהווה הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליו.

18. פסיקת פיצויים פיצוי ע'ס של 250,000 ש'ח!!!!

19. אופן מתןהסכמה מדעת סע' 14 לחוק זכויות החולה: (א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות. (ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

20. טיפולים המחייבים הסכמה בכתב 1. ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה. 2. צינתורים של כלי דם. 3. דיאליזה. 4. טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה). 5. טיפולי הפריה חוץ-גופית. 6. כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים.

21. חריגים לקבלת ההסכמה יש חריגים הפוטרים את הרופא ממתן מידע מלא: 1. מצב חירום רפואי: מצב רפואי ו/או נפשי. 2. נשקפת סכנה חמורה והחולה מסרב לטיפול. 3. המטופל אינו מסוגל לתת הסכמה מדעת.

22. פרשת קור' • בליעת מנות סם תוך מרדף משטרתי • 2 שקיות בתוך הקיבה • סכנת חיים! • סירוב להינתח • צו שופט ----> ניתוח!! • טענת התובע:' הרופאים תקפו אותי כשניתחו אותי ללא הסכמתי!!'.

23. בית המשפט 1. בנסיבות העניין אין בידי החולה נימוק סביר (הקשור למצבו הבריאותי) לסירובו להינתח. 2. ניתן להתייחס אל הפציינט כאל המנסה להתאבד, על כן רשאי הרופא לנקוט כל צעד הנחוץ להצלת חייו.

24. ממצא אקראי בניתוח במהלך ניתוח מתוכנן הרופא מגלה ממצא לא צפוי המצדיק הרחבה של תכנית הפעולה המקורית או סטייה ממנה, כאשר אין מדובר בהצלת חיים או מניעת סכנה חמורה אחרת, החולה חתום אך ורק על הפעולה העיקרית, האם מותר לרופא לסטות באופן המתחייב מהפעלת שיקול דעת רפואי סביר?

25. פס'ד ר' נגד דר' ו' - ציטוט מדבריו של השופט : ' זכותו של החולה להגדרה עצמית ולשליטה בגורלו, זכות העומדת ביסוד הדרישה לכך שלא יבוצע בו טיפול ללא הסכמתו, מחייבת את הרופא להימנע מלבצע טיפול מהסוג האמור, שבו כרוכים סיכונים לפגיעה גופנית' !!

26. 'תקיפה' • הטיפול ניתן בעל כורחו של החולה. • העדר הסכמה מדעת. • הטיפול שניתן היה שונה במהותומהטיפול לו הסכים המטופל.

27. הטיפול לא ייחשב כתקיפה 1. חולה שאינו בהכרה או איננו מסוגל לקבוע עמדה ביחס לניתוח. 2. פציינט שניסה להתאבד. 3. חיי ילד בסכנה, הוריו מסרבים ללא נימוק סביר. 4. האכלת אסיר השובת רעב.