1 / 53

שיעור 15 – סמנטיקה

שיעור 15 – סמנטיקה. יעל נצר מדעי המחשב. ייצוג המשמעות. מחפשים דרכים לייצוג סמנטי של משמעות מבעים בשפה טבעית, נקרא להם שפות ייצוג סמנטי meaning representation languages כהמשך למה שראינו עד כה (ייצוג מורפולוגי, ייצוג תחבירי).

Gideon
Download Presentation

שיעור 15 – סמנטיקה

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. שיעור 15 – סמנטיקה יעל נצר מדעי המחשב

  2. ייצוג המשמעות • מחפשים דרכים לייצוג סמנטי של משמעות מבעים בשפה טבעית, נקרא להם שפות ייצוג סמנטי meaning representation languages כהמשך למה שראינו עד כה (ייצוג מורפולוגי, ייצוג תחבירי). • שפת ייצוג למשמעות נדרשת מכיוון שהייצוגים הנ"ל אינם מספיקים לעיבוד סמנטי של מבעים בשפה. • למשל – כשעונים על שאלות במבחן או כשעוקבים אחר הוראות של מתכון, או כשמבינים שמה שנאמר לך היה עלבון. • כדי לבצע פעולות כאלה דרוש חיבור בין הרכיבים הלשוניים ובין ידע העולם. • הפעולה של השמת מבני משמעות לרכיבים לשוניים נקראת ניתוח סמנטי semantic analysis.

  3. ייצוגים אפשריים למשמעות • x,y Having(x)Haver(Speaker, x) HadThing(y,x) Car(y) 1 • Having • Haver: Speaker • HadThing: car 2 4 Having Haver HadThing Car POSS-BY Speaker 3 car Speaker

  4. צורות ייצוג • משפט על פי First Order Predicate Calculus. • הגרף נקרא רשת סמנטית semantic network • תלות מושגית conceptual dependency • ייצוג frame-based למרות ההבדלים בייצוג ברמה האבסטרקטית בכולם הייצוג המושגי מורכב ממבנה שהוא אוסף מושגים הכוללים אובייקטים ויחסים בין האובייקטים באיזשהו עולם מיוצג. כל הייצוגים הנ"ל ניתן לראות מלפחות שתי נקודות מבט: • ייצוג של המשפט I have a car. • ייצוג על מצב בעולם הדואליות הזו מאפשרת לייצוג להיות החוליה המקשרת בין השפה ובין העולם.

  5. עניינים בסיסיים בייצוג חישובי - Verifability • Does Maharani serve vegetarian food? • הדרישה היא שנמצא את הקשר בין הייצוג המשמעות של המשפט ובין העולם המיוצג כפי שאנו מכירים אותו. • כלומר, אנו נדרשים למצוא את ערך האמת של המשמעות ביחס לעולם. • אפשרות בסיסית לעשות זאת היא על ידי התאמה בין ייצוג המשמעות ובין בסיס נתונים המייצג את העולם. • Serves(Maharani, VegetarianFood) • אם נמצא בבסיס הנתונים אישור לעובדה זו נחזיר אישור, אחרת התשובה היא 'לא' אם הידע על העולם הוא 'מלא' או תשובה אחרת באם ידוע שהמידע הוא מידע חסר. • Verifability אם כן מתייחס ליכולת להשוות בין המצב המתקבל מהייצוג של המשפט ובין המצב בעולם כפי שהוא מיוצג בבסיס הנתונים.

  6. דרישות – המשך – ייצוג חד משמעי • I wanna eat someplace that’s close to ICSI • שתי משמעויות – המערכת צריכה לבחור את המשמעות העדיפה או הנכונה בהקשר. • הייצוג צריך להיות חד משמעי למרות שהקלט עצמו הוא רב משמעי. • אפשרות אחרת היא vagueness 'עירפול' • I want to eat Italian food. • הדוגמא היא חד משמעית אך לא אומרת באמת מה רוצה הדובר לאכול. • לעיתים ייצוג מעורפל הוא דווקא מועיל ולפעמים יש צורך בייצוג מדוייק וחד משמעי יותר כדי למצוא את הנתונים המתאימים ב'עולם'

  7. דרישות – המשך – ייצוג קאנוני canonical form • אין התאמה חח“ע בין משפט ובין הייצוג הסמנטי שלו (רב משמעות) וגם לא להפך: • Does Maharani have vegetarian dishes? • Do they have vegetarian food at Maharani? • Are vegetarian dishes served at Maharani? • Does Maharani serve vegetarian fare? • מצד אחד זה נראה הגיוני שלכל משפט יהיה ייצוג שונה, מצד שני זה יהיה לא רצוי מבחינת אפשרויות ההתאמה על הייצוג שיש ל'עולם' (איחסון של כל אפשרויות המבע לעובדה בעולם היתה אולי אפשרית אך בלתי רצויה בעליל). • ניתן לצמצם ייצוגים לפחות ביחס לdomain או למטרה מסויימת.

  8. דרישות – canonical form - המשך • המושג לקלטים שונים שלהם צריך להיות אותו ייצוג למשמעות נקרא canonical form המאפשר פישוט של תהליך ההסקה, אם המערכת צריכה להתמודד רק עם ייצוג יחיד. • מצד שני, ייצוג קנוני מסבך את תהליך הניתוח הסמנטי (וראו הדוגמאות). • ומצד שלישי, יש כמה דרכים להתגבר על הבעיה...

  9. דרישות – canonical form - המשך • למילים food, dish, fare יש שימושים רבים, אך גם לכולם יש איזושהי מובן sense משותף • Fare • Food and drink; diet: simple home-cooked fare. • Food • A specified kind of nourishment: breakfast food; plant food. • Dish • The food served or contained in a dish: a dish of ice cream. • A particular variety or preparation of food: Sushi is a Japanese dish.

  10. דרישות – canonical form - המשך • אם למערכת יש את האפשרות למצוא את המובן המשותף למילים שונות, אזי אותו ייצוג משמעות אפשרי לצירופים המכילים את אותה מילה. • אומרים שלמילים יש word senses מגוונות, ובחירת המובן הנכון בהקשר נתון נקרא word sense disambiguation, או תיוג, בדומה לתהליך השמת POS למילה. • לכן ניתן לומר שלמרות שבקלטים שונים יש מילים שונות, עדיין ניתן לתת להם את אותו מבנה משמעות.

  11. דרישות – canonical form - המשך • קשרים אחרים, לא לקסיקליים בין קלים שונים בעלי אותה משמעות, הם ייצוגים תחביריים שונים. כלומר, מבנים שונים יכולים להיות קשורים זה לזה באופן סיסטמטי גם מנקודת המבט התחבירית: • Maharani serves vegetarian dishes. • Vegetarian dishes are served by Maharani. • למרות המיקום השונה של הארגומנטים בפועל serve ניתן לראות שvegetarian dishes ו-maharani אותם תפקידים במשפטים השונים ב-voice : האחד פעיל והשני סביל.

  12. דרישות חישוביות – המשך – היסק ומשתנים • Can vegetarian eat at Maharani? • אין פה אותו מבנה קנוני כמו לשאלות שראינו קודם, למרות שהתשובה היא אותה תשובה. • הקשר הוא קשר של הגיון common sense, בין מה שצמחונים אוכלים ומה שמגישים במסעדות צמחוניות. כלומר: זוהי עובדה על העולם ולא עובדה הנובעת מתוך השפה עצמה. • לכן, ייצוג קנוני אינו מספיק, ודרושה אפשרות לקשר בין ייצוג כזה ובין עובדות נתונות על העולם – כלומר דרוש מכניזם של היסק Inferenceשיאפשר למערכת למצוא ערכי אמת של מבנים שאינם נמצאים בבסיס הידע.

  13. דרישות חישוביות – המשך – היסק ומשתנים • I’d like to find a restaurant where I can get vegetarian food. • בדוגמא הזו אין איזכור למסעדה ספציפית, לא ניתן לעשות התאמה ליטרלית בין בסיס הידע ובין מבנה המשמעות, ויש צורך בהתאמה על פי משתנים. • Serves(x, VegetarianFood) • בשפה המדוברת יש הרבה מקרים של התייחסות לאובייקטים 'לא ידועים' ומכניזם כזה הוא הכרחי.

  14. דרישות חישוביות - expressiveness • המצב האידאלי הוא פורמליזם שיאפשר ייצוג סמנטי יחיד לכל מבע אפשרי בעולם. • נראה ששימוש ב-first order predicate calculus הוא טוב מספיק או טוב למדי...

  15. מבני משמעות בשפה – predicate argument structure • בכל השפות המדוברות מבנה הפרדיקט-ארגומנטים הוא הגרעין והיסוד של המשמעות בשפה. • ההנחה הגסה הראשונה היא, אם כן, שבמשפט קיים יחס כלשהו בין המושגים המובעים במילים שבו וברכיביו השונים. • אותו יחס הוא הבסיס לייצוג הסמנטי שיש למשפט. • אחד התפקידים החשובים של התחביר הוא לתת מסגרת שתאפשר בנייה של אותו ייצוג, והייצוג צריך שיהיה לו קשר הדוק עם אותו מבנה תחבירי.

  16. מבנה פרדיקט - דוגמא • I want Italian food. • I want to spend less than five dollars. • I want it to be close by here. • NP want NP • NP want Inf-VP • NP want NP Inf-VP

  17. מבנה פרדיקט ארגומנטים • ניתן לראות מכל המסגרות הנ"ל שהארגומנט הראשון הוא NP, שהוא ממוקם לפני הפועל, ושהוא מתייחס ל'רוצה'. הארגומנט השני שייך, בכל המקרים, למה ש'רוצים'. • מסגרת ה-subcategorization של הפועל מהווה Link – קשר בין הארגומנטים בפני השטח ובין ה-semantic roles שהם ממלאים במבנה המשמעות של המשפט. • התחום העוסק בקשר הזה נקרא thematic role אוanalysis case role

  18. selectional restrictionsהגבלות • עניין ההגבלות או האילוצים על הארגומנטים קשור גם הוא קשר הדוק ל-thematic role. • מלבד היות הארגומנט הראשון ה-wanter של הפעולה בדוגמאות לעיל, נראה שיש עליו הגבלות במי הוא יכול להיות, למשל, שאותו wanter צריך להיות בעל יכולת לרצות. • אילוצים מסוג זה נקראים בדרך כלל selectional restrictions, שבאמצעותם ניתן להגדיר הגבלות סמנטיות על הארגומנטים.

  19. מבנה פרדיקט- ארגומנטים לא פעלי • An Italian restaurant under fifteen dollars • Under(ItalianRestaurant, 15$) • מילות יחס מגדירות גם הם יחסי פרדיקט-ארגומנטים • אך גם שמות עצם מסויימים: • Make a reservation for this evening for a table for two persons at 8. • Reservation(Hearer, Today, 8PM, 2)

  20. לסיכום – מבנה פרדיקט-ארגומנטים • כל שפה לייצוג משמעות צריכה לתמוך בייצוג מבנה הפרדיקט-ארגומנטים, באופן ש: • מבנה בעל arity משתנה • תיוג תפקידים סמנטיים עבור הארגומנטים בפרדיקט • ייצוג אילוצים סמנטיים על ה'ממלאים' האפשריים לתפקידים התחביריים.

  21. First Order Predicate Calculus FOPC • תחשיב הפסוקים הוא ייצוג נוח, גמיש ומובן היטב, וניתן לחישוב, והוא מספק את רוב הדרישות שהוצגו עבור מודל חישובי. • ולמשל: בסיס טוב עבור verifiability, inference, וכוח ביטוי. • ובייחוד: אין התחייבות מפורשת לגבי 'איך דברים צריכים להיות מיוצגים' מלבד דברים בסיסיים כגון: • שהעולם מורכב מאובייקטים, תכונות של אובייקטים, ויחסים בינהם.

  22. מושגים בסיסיים • Term מייצג אובייקט • קבועים – constants – A,B מתייחס בד"כ לשמות פרטיים proper nouns – למשל דני, Maharani. מתייחס לאובייקט אחד בלבד. • פונקציות – מושגים שבשפה טבעית הם genetives (בינוני) כגון the location of Maaharaniאו Maharani’s location: LocationOf(Maharani), למרות שהם דומים לפרדיקט חד מקומי הן terms ומתייחסות לאובייקט בודד. מאפשרים להתייחס לאובייקט שאינו קבוע. • משתנים a,b – מאפשרים לעשות הנחות או להסיק היסקים על אובייקטים בלי להתייחס לאובייקט באופן מפורש.

  23. מושגים בסיסיים - predicate • פרדיקטים הם סמלים המתייחסים ליחסים המתקיימים בין אובייקטים בתחום נתון. • Maharani serves Vegetarian food • Serves(Maharani, VegetarianFood) • פרדיקט חד מקומי • Maharani is a restaurant • Restaurant(Maharani)

  24. מושגים – logical connectives • בניית המבנים התחביריים נעשה בשימוש ב-logical connectives אשר מאפשרים בניית ביטויים מורכבים יותר • I only have five dollars and I don’t have a lot of time. • Have(Speaker, FiveDollars)¬Have(Speaker, LotOfTime) • המבנה הרקורסיבי של הדקדוק בתחשיב הפסוקים מאפשר בנייה אינסופית של נוסחאות לוגיות, ובדומה לדקדוק מאפשר יצירה של מספר אינסופי של ייצוגים בעזרת כלי שהוא 'סופי'.

  25. הסמנטיקה של FOPC • נוסחאות לוגיות יכולות לקבל ערכי אמת. • Ai Caramba is near ICSI • Near(LocatioOf(AiCaramba), LocationOf(ICSI)) • ערך הנוסחה יקבע על פי הנתונים הקיימים ב'בסיס הידע' או אם ניתן להסיק הסקה מתאימה מתוך הנתונים הנמצאים שם וההנחה היא שמה שקיים שם, יש לו ערך אמת. • סמנטיקה של הlogical connectives מתקבלת מטבלאות האמת של כל אחד מהם.

  26. משתנים וכמתים • משתנים מאפשרים להתייחס לכל האובייקטים הלא ידועים האפשריים המתאימים לביטוי או לבטא 'קולקטיב' – קבוצה של אובייקטים בעלי תכונה מסויימת. • שני שימושים אלה אפשריים בעזרת האופרטורים הנקראים כמתים:  • הצורך ב-  בשפה טבעית הוא בד"כ בהתייחסות לשם עצם לא מיודע • A restaurant that serves Mexican food near ICSI • xRestaurant(x)  Serves(x,MexicanFood)  Near((LocationOf(x), LocationOf(ICSI))

  27. הכמת האוניברסלי • All vegetarian restaurant serve vegetarian food. • x VegetarianRestaurant(x)  Serves(x, VegetarianFood) מכיוון שאין הגבלות שאותו x יהיה מסעדה, יתכן שתהיה החלפה עם אובייקט שאינו מסעדה. אך מכיוון שערך האמת יהיה עבור F=> F לא יפגע ערך האמת של הנוסחה כולה. משפט עם כמת אוניברסלי צריך להיות בעל ערך אמת עבור כל ההשמות האפשריות.

  28. היסקים • Modus ponens – צורת היסק של If-then      • אם הצד השמאלי של חוק גרירהantecedent קיים בבסיס הנתונים, אזי ניתן להסיק את הצד הימני consequent של הנוסחה. • היסק נעשה בד"כ בעשרת כללי שרשרת forward או backward. • הוספת חוקים חדשים לבסיס הידע מאפשר הסקה קדימה, וניתן לעשות מבעוד מועד. • Backward משמש בד“כ להוכחת 'שאילתות' (כמו פרולוג).

  29. מושגים לשוניים חשובים - קטגוריות • מבנה הפרדיקט-ארגומנטים מביע הרבה פעמים אילוצים כגון ה-selectional restrictions, כאשר כל אילוץ מתייחס לקטגוריה סמנטית כלשהי. • הדרך המיידית לייצוג קטגוריות היא בעזרת פרדיקט חד מקומי כגון VegetarianRestaurant(Maharani) • אולם בצורה זו הקטגוריות הן יחסים ולא אובייקטים. • ביטוי כמו MostPopular(Maharani, VegeterianRestaurant)אינו חוקי. • אפשר לפתור בעיה זו על ידי שימוש ב-reflication, כלומר, יחסי isa: ISA(Maharani, VegetarianRestaurant) • והיחס AKO(VegetarianRestuarant, Restaurant)

  30. אירועים events • ראינו את דוגמת ה-reservation • במקרה של פעלים, ההנחה היא שלפרדיקט מייצג משמעות של פועל יש אותו מספר ארגומנטים כמו המסגרת התחבירית של ה-subcat של הפועל. • אך בהנחה זו יש בעיות: • קביעת המספר הנכון של התפקידים לכל אירוע • ייצוג עובדות הקשורות לאותם תפקידים באירוע • הבטחה שכל ההסקות יתאפשרו מתוך אותו ייצוג • הבטחה שלא יתבצעו הסקות לא נכונות מתוך ייצוג האירוע.

  31. דוגמאות לבעיות בייצוג אירועים • I ate. • I ate a turkey sandwich • I ate a turkey sandwich at my desk. • I ate at my desk. • I ate a turkey sandwich for lunch. • I ate a turkey sandwich for lunch at my desk.

  32. בעיות בייצוג אירועים ב-FOPC • ייצוג פרדיקטים הוא בעל arity קבוע. • פתרון אפשרי: כמו במקרה התחבירי – הגדרה של פרדיקט לכל אחת מהאפשרויות. • Eating1(speaker) • Eating2(speaker, TurkeySandwich) • Eating3(speaker, TurkeySandwich, desk) • Eating4(speaker, Desk) • Eating5(speaker, Lunch) • Eating6(speaker, TurkeySandwich, lunch) • Eating7(speaker, TurkeySandwich, lunch, desk)

  33. המשך – בעיות בייצוג אירועים • ברור כי לשיטה זו מחיר גבוה – מלבד שמות דומים אין אפשרות לקשר בין ייצוג אחד לשני, למרות שהקשרים ברורים. • (ברור שאם אכלתי סנדויץ' אז אכלתי וכולי) • בעייה גדולה יותר תתעורר אם נרצה ליצג מושגים של commonsense כמו הקשר בין רעב, ואוכל לאכילה. • אפשרות אחת לפתרון היא: meaning postulate • w,x,y,z Eating7(w,x,y,z)Eating6(x,y,z) • שוב, פתרון כזה יכול לעבוד בתחומים קטנים אך ברור ששוב, מוסיף גודל נכבד לחוקים.

  34. עוד פתרונות • אפשרות אחרת היא להגדיר פרדיקט אחד בעל arity קבוע ועבור משפטים שלא קיימים בהם כל הארגומנטים, ניתן להוסיף משתנים ואז לייצג משפטים חסרים בעזרת הכמת  • w,x,y Eating(Speaker, x,y,z) • מצד אחד, גישה זו מאפשרת לייצג את הקשר בין כל האירועים • מצד שני, היא מתחייבת יותר מדי, ולא מאפשרת ייצוג אירועים בודדים (למשל, משתנה y מתייחס ל'ארוחה' כמו lunch, כלומר, כל אכילה צריכה להיות 'ארוחה'). • אין אפשרות גם לקשר בין אירועים כגון 'אכלתי ליד השוחן' ו'אכלתי צהרים' לאירוע של 'אכלתי ארוחת צהרים ליד השולחן'.

  35. פתרון אחר • בדומה להגדרת קטגוריות, משתמשים ב-reflication ניתן ליצג אירועים כאובייקטים שניתן לכמת וניתן ליחס לאירועים אחרים. • w ISA(w,eating)  Eater(w,Speaker) Eaten(w, TurkeySandwich) כך ניתן להוסיף לאירוע גם מקום, זמן וכולי. לא צריך לקבוע מראש מספר ארגומנטים, אין יותר תפקידים מאלה שהובעו בקלט, והקשרים הלוגיים בין אירועים ניתנים להבעה.

  36. ייצוג של זמן • שייך לתחום ה-temporal logic. • tense logic – האופן שבו זמנים בפועל מביעים מידע על זמן. • ההנחה היא שזמן 'מתקדם' על ציר כלשהו ואירועים הם נקודות או קטעים על הציר. • ניתן להסתכל על סדר בין אירועים על פי מיקומם בציר הזמן: כלומר ניתן לומר שאירוע מסוים התרחש לפני השני אם בציר הזמן יש מעבר מאירוע אחד לשני. • בנוסף, יש התייחסות למושג 'עכשיו' או current time – וכל המושגים האלה ביחד יוצרים את המושגים הידועים של עבר, הווה ועתיד.

  37. דוגמא • I arrived in NY • I am arriving in NY • I will arrive to NY • לכולם משותף w ISA(w, arriving)  Arriver(w, Speaker) Destination(w, NY) את הזמן ניתן ליצג בעזרת פרדיקט נוסף למשתנה האירוע w: w,i,e ISA(w, arriving)  Arriver(w, Speaker) Destination(w, NY) IntervalOf(w,i) EndPoint(i,e) Precedes(e,Now)

  38. אולם... • הקשר בין זמן בפועל tense ובין נקודות בזמן אינו חד משמעי או ישיר: • Ok, we fly from NY to Boston at 10:00 • Flight 1390 will be at the gate an hour now • בדוגמא הראשונה זמן ההווה של הפועל, אך הפעולה היא עתידית. • בדוגמא השנייה העתיד מביע דווקא אירוע בזמן עבר. • Flight 1902 arrived late • Flight 1902 had arrived late • בדוגמא זו שני המשפטים בזמן עבר ועדיין אין הם מביעים אותו דבר (השני מתייחס לאירוע נוסף).

  39. המשך - זמן • Reichenbach – הביטוי reference point – לא מתייחס לזמן ה'אמירה' של המבע. When Mary’s flight departed, I ate lunch. When Mary’s flight departed, I had eaten lunch. בדוגמא הראשונה, הזמן מציין שהפעולה נגמרה כבר כשמרי טסה, ואילו בדוגמא השנייה הזמן מציין שאירוע האכילה לא הסתיים, לכן, במושגיו של ריכנבך, האירוע departure הוא נקודת הזמן להתייחסות. ומה לגבי ביטויים כגון 'מתישהו' 'מאוחר יותר' 'בסביבות'

  40. Aspect • אספקט של פועל או אירוע מתייחס לתכונות כגון האם פעולה עדיין מתרחשת או אם היא הסתיימה, האם היא פעולה של קטע זמן או נקודתית, והאם השתנה מצב בעולם בעקבותיה. • על פי תכונות אלה, אירועים מחולקים לארבעה מצבים (Vendler1967) • Stative: I know my departure gate • Activity: John is flying • Accomplishment: Sally booked her flight • Achievement: She found her gate.

  41. Stative expressions • מייצגים אירוע שבו לparticipant יש תכונה מסויימת, או מצב מסויים, בהנתן נקודה בזמן. • ככאלה, הם נתפסים כ‘caputring' מצב בעולם בנקודת זמן בודדת. • I want to go first class • אירוע כזה – הנושא במשפט – מתייחס לפעולה כלשהי בזמן נתון, ואין התייחסות מפורשת למה היה המצב לפני או אחרי האירוע. • בדיקה אפשרית (על פי Dowty) היא אם אי אפשר להגיד את המשפט ב-progressive form: • * I am wanting to go first class. • ישמעו מוזר בציווי:*Need the cheapest fair! • ישמעו מוזר עם carefully, deliberately: *I deliberately like Flight 840 arriving at 10:00pm

  42. Activity expressions • מתארים אירועים שלהם אין נקודת סיום – הם נראים כאירועים המתרחשים לאורך span של זמן ולא מקושרים לנקודה ספציפית בזמן. • She drove a Mazda • I live in Brooklyn • ניתן להביע אותם בציווי וב-progressive • I am living in Brooklyn • Drive a Mazda! • אולם יהיה מוזר להוסיף להם לוואי זמן עם מילת היחס in • *I live in Brooklyn in a month. • *She drove a Mazda in an hour • אפשר להוסיף צירופי יחס עם המילה for

  43. Accomplishment expressions • מתארים אירועים שיש להם באופיים נקודת סיום והם מסתיימים ב'מצב' כלשהו. • He booked me a reservation • United flew me to NY • בדוגמאות אלה, אירוע מתרחש לאורך זמן כלשהו וכשהוא מסתיים המצב המצופה מושלם. • I stopped living in Brooklyn • She stopped booking my flight • בדוגמא הראשונה ניתן להסיק שגרתי בברוקלין למרות שזה הסתיים, בדוגמא השנייה, לא ניתן להסיק שהיא הזמינה לי כרטיס. • She booked a flight in a minute

  44. Achievement expressions • דומים ל-accomplishment בכך שהם מסתיימים במצב. • She found her gate • I reached NY • שלא כמוהם, אלה אירועים שמתרחשים 'מיד' ואינם קשורים לפעולה כלשהי שמובילה למצב. • מציאת שער הוקדמה ב'חיפוש' אולם אירוע ה'מציאה' הוא אירוע מיידי. • *I reached NY for a few minutes • *I stopped reaching NY • בכל מקרה, מכיוון שגם achievement וגם accomplishment מסתיימים במצב, הם לעיתים נחשבים כתתי קבוצה של קבוצה הנקראת telic eventualities.

  45. עוד הערה על אספקט • אירוע יכול לעבור מקבוצה אחת לשניה: • I flew • I flew to NY • במקרה הראשון זהו activity ובמקרה השני זהו accomplishment. • לכן, האספקט של האירוע אינו מושפע רק מהפועל, אלא מהמשמעות של הביטוי כולו.

  46. ייצוג 'אמונות' beliefs • יש בשפה מבעים הנחשבים 'יוצרים עולמות' במובן שאינם מניחים (ולא יכולים לקבל ערך אמת ביחס ל'עולם האמיתי') אלא באיזשהו עולם היפותטי. • מבעים אלה קשורים בד"כ לדובר או אובייקט אחר ומייצגים את 'עולמו הוא' בלבד. • מילים ש'יוצרות עולם' הן מילים כגון want, imagine, believe, know ולרובן הארגומנט הוא משפט משלים. • I believe that Mary ate British food. • במונחי האירועים, ניתן לראות משפט כזה כמורכב משניים, אירוע ה'אמונה' של הדובר ואירוע ה'אכילה'.

  47. ייצוג סמנטי (ללא זמן) • u,v ISA(u, believing)ISA(v, Eating) Believer(u, Speaker) BelievedProp(u,v)  Eater(v, Mary)  Eaten (v, BritishFood) • הבעייה היא שבנוסחה כזו כל הפרדיקטים והביטויים בעלי ערך אמת, מה שגורר שמרי אכן אכלה אוכל בריטי, ועובדה זו צריכה להיות מיוצגת רק בעולמו של הדובר. • כמובן שלא ניתן לייצג את אירוע האמונה בתור פרדיקט • Believing(Speaker, Eating(Mary, BritishFood)) • מכיוון שזהו אינו ביטוי חוקי ב-FOPC, וזה משקף בעייה סמנטית עמוקה יותר: FOPC מייצג יחסים בין אובייקטים בעולם ולא בין יחסים עצמם: כלומר חסרה דרך להביע יחסים בין אירועים, כמו במקרה של believe.

  48. דרכים לפתרון • אפשרות אחת וסטנדרטית לפתרון היא הוספת אופרטורים שעובדים על ביטויים לוגיים שלמים. • למשל, עבור האירוע believe ניתן להגדיר אופרטור, שלו שני ארגומנטים שהם נוסחאות ב- FOPC : אחת המתייחסת ל'מאמין' והשנייה מתייחסת ל'אמונה‘ • Believes(speaker, v ISA(v, Eating) Eater(v, Mary)  Eaten (v, BritishFood)) • בגישה זו, תרומת המילה believe לייצוג המשמעות אינה ביטוי ב-FOPC אלא אופרטור המיושם על הנוסחה של ה-believed. • כמובן שייצוג 'אמונות' של כל אחד הוא עניין מורכב אך הכרחי, למשל, במערכות אינטרקטיביות שצריכות ל'דעת' מה המשתמש יודע או מאמין.

  49. אמונות ועוד • אופרטורים של 'אמונה' נקראים בדרך כלל modal operators, והלוגיקה שלהם נקראת modal logic. זוהי דרך מקובלת לייצוג common sense כעובדות על העולם. • בעיות שקיימות בלוגיקה זו כוללות את: • איך פועל ההיסק במודל הכולל modal operator • מה הם הסוגים של ביטויים לוגיים שיופעלו על ידי האופרטור. • איך אופרטורים אלה מתייחסים לכמתים ו-logical connectives • השפעת אופטורים כאלה על שוויונות בין נוסחאות שונות.

  50. Pitfalls • טעויות אפשריות בייצוג שפה טבעית בעזרת FOPC: • If you’re interested in baseball, the Rockies are playing tonight • HaveInterestIN(Hearer, Baseball)=> Playing(Rockies, Tonight) • נניח שה-hearer לא מתעניין במשחק, עדיין אין שום קשר של גרירה בין זה ובין קיום המשחק של הרוקיז. • One more beer and I will fall off this stool • האם יש שקילות בין and ובין ? • מזה יש ללמוד שלמרות הקשר בין המילים ובין הסימנים הלוגיים, אין התאמה מלאה. • ולסיום, ברור שלמילים עצמן (שמות המשתנים, הפרדיקטים וכולי) אין בעצם שום משמעות וכל מחרוזת יכולה לבוא במקומם (בתנאי שתהיה עקביות).

More Related