השפעות
Download
1 / 30

... - PowerPoint PPT Presentation


  • 123 Views
  • Uploaded on

השפעות פסיכולוגיות של פגיעה מינית על נערים. רני לוי. רקע היסטורי על אונס גברים. - במיתולוגיה - ברומ ה העתיקה - מלחמות לאורך ההיסטוריה. רקע מחקרי בקשור באונס גברים.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about ' ...' - Anita


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

השפעות פסיכולוגיות של פגיעה מינית על נערים

רני לוי


רקע היסטורי על אונס גברים

- במיתולוגיה

- ברומה העתיקה

- מלחמות לאורך ההיסטוריה


רקע מחקרי בקשור באונס גברים

- סוזן ברואנמילר בספרה "כנגד רצוננו" משנת 1975 הגדישה פרק לאונס גברים בביתי סוהר. בעיקבות ספרה החלו זורמים דיווחים של נפגעים שחוו אונס גם מחוץ לבתי כלא.

- בשנת 1979 פרסם פסיכולג אמירקאי בשם ניקולס גרות ספר בשם “גברים שאונסים” שם כתב בעיקר על גברים שאונסים נשים. פרק אחד הוקדש לראיונות עם גברים שעברו אונס. מתוך פרק זה עולים דיווחים ראשונים על מקרי אונס שאינם בכלא. פעם ראשונה נעשית הפרדה בין נפגעים שהם הומאים לכאלה שלא והוצגו מקרים של נפגעים שאינם הומוסקסואלים.


רקע מחקרי הקשור באונס גברים (המשך)

- רב המחקרים הם כמותיים ולא איכותיים.

- נעשו כשלושים מחקרים בעשרים השנים האחרונות, רובם באנגליה וארצות הברית. רובם נעשו בשרות הציבורי, בצבא, בביתי חולים ובמרכזי סיוע.

- רב המחקרים מצביעים על שיעור של בין שבעה לעשרה אחוזים ממקרי האונס המדווחים הם מקרים של גברים.


סוגי התקיפה המינית

- מצבים הכוללים חדירה: כפיית יחסי מין אורליים או אנליים, החדרת איבר מין או איבר גוף או חפץ כלשהו לגופו של הנפגע.

- מצבים הכוללים מגע פיסי שאינו נאות: כפיית אוננות לתוקף או לנפגע, ליטופים באיבר המין או בשאר הגוף וחיכוך גוף הנפגע בגוף הפוגע.

- מצבים הכוללים פיתוי וגירוי שאינם כרוכים במגע: התערטלות מול קטין, חשיפת גופו של קטין וצפיה משותפת בחומר פורנוגרפי.


סמפטומים מהם סובל הנפגע:

- קשה למצוא, דפוס סימפטומים יחיד המאפיין את הילדים והבוגרים שעברו התעללות מינית.

- פרמטרים כגון, גיל הנפגע, הקשר בין הנפגע לפוגע, אישיות הנפגע, הרקע המשפחתי והרגשי שלו, אופן הפגיעה, משכה והזמן בין הפגיעה לחשיפת הסוד, משפיעים על המצוקה והסימפטומים מהם יסבול הנפגע.


בין שאר הסימפטומים, ניתן למצוא אצל ילדים ונערים שעברו תקיפה מינית

- דיכאון, תוקפנות ועוינות, התנהגות מינית בלתי-הולמת, פחד וחרדה חברתית יחד עם בעיות התנהגות בביה"ס. קשיים בלימודים, תוקפנות ועוינות, פחד וחרדה חברתית יחד עם בעיות התנהגות בביה"ס וקשיים בלימודים.

- נטייה להתנהגות היפראקטיבית, שינויים בדפוסי השינה ו/או בהרגלים אחרים, רגרסיה בהתנהגות, ביעותים, הרטבה, התנהגות אלימה כלפי אחרים וכלפי בעלי חיים. הסתגרות מפני החברה, הערכה עצמית נמוכה ותלונות סומאטיות.


זהות מינית – מהי ?

- זהות ביולוגית:הזהות הביולוגית אליו משייך עצמו האדם; האם כגבר או כאישה. לצורך ההמחשה, ניתן לומר כי אדם מסוים רואה את עצמו כאישה החיה בגוף של גבר, ולכן אינו מקבל על עצמו את הזהות הביולוגית איתה נולד.

- זהות מיגדרית: הכוונה היא לאיזה שיוך מגדרי משייך האדם את עצמו; האם כגבר או כאישה. עונה על השאלה, האם אני גבר או אישה ?


זהות מינית – מהי ? (המשך)

- זהות ע"פ תפקוד חברתי: הכוונה היא לדרך שבא האדם תופס את התנהגותו החברתית. עונה על השאלה, האם התפקוד שלי בחברה שלי הוא גברי או נשי ?

- אורינטציה מינית: הכוונה למשיכה המינית של האדם. עונה על השאלה, אל מי אני נמשך, לגברים או לנשים ?


מודלים שונים של רכישת זהות מינית

- המודל הפרוידיאני

- מודל יחסי אוביקט

- תאוריות של למידה חברתית


זהות ביולוגית

- מתוך עשרהגברים שעברו תקיפה מינית בילדותם, נמצא כי לאף אחד מהם לא הייתה בעיה להגדיר את מינו הביולוגי כגבר.

- ממצא זה עולה בקנה אחד עם הסקירה הספרותית בתחום, שאינה מראה על קשר בין תקיפה מינית של גברים לרצון לעבור ניתוח לשינוי מין.


זהות מיגדרית

- מתוך העשרה, ארבעה לא הגדירו עצמם כגברים או כנשים אלא כ"בני אדם" או "אנשים" או "הוויות", בהסבירם כי אינם רואים את עצמם שייכים למגדר זה או אחר. שניים נוספים הגדירו עצמם כבעלי חלק גברי וחלק נשי והארבעה הנותרים ראו בעצמם גברים, אם כי כאלה שאינם עונים על ההגדרה התרבותית הנורמטיבית של גבריות


סיבות לקושי בהגדרה כגברים

קושי להזדהות עם התוקפן:

פיתוח הזהות המיגדרית הנורמלית בילדות, טראומתי לכשעצמו, וכולל בתוכו פיצול זהויות הוריות גבריות ונשיות, פרגמנטציה ואינטגרציה מחודשת של דמויות אלו לכדי תפיסה מגדרית שלמה, קרי "גבר" או "אישה". אצל הילד, שאמור לגדול כ"גבר", מוחצנים החלקים המוגדרים כגבריים שהופנמו, בעוד חלקים המוגדרים כנשיים שהופנמו, עוברים תהליך של הדחקה, הכחשה והשלכה על דמויות אחרות.


קושי להזדהות עם התוקפן

מנגנון הפיצול והפרגמנטציה מתרחש בשנית על בסיס העיצוב הראשוני של הזהות המגדרית. מנגנון זה מופעל כהגנה על האני מפני חרדת הכליון. הפיצול אינו פתולוגי אלה דרך התמודדות הכרחית בסיטואציה שאינה יכולה להיות נסבלת באופן אחר. הפיצול המתרחש הוא בין הפוגע, הנתפס כבעל הכוח, לבין הנפגע התופס עצמו כחסר כוח.


כאשר התקיפה נעשתה על אדם אשר מזהה עצמו כהומוסקסואל.

אז תצפה האשָמה עצמית של הנפגע, והאונס יפורש לעיתים כעונש על בחירתו באוריאנטציה מינית הומוסקסואלית.


כאשר התקיפה נעשית על ילד שזהותו המגדרית טרם עוצבה

כאן תהיה הפגיעה בעצם תהליך רכישת הזהות לעומת ההשפעה על אדם בוגר שזהותו כבר מעוצבת, ועל כן עמידה יותר. עיצוב הזהות הראשוני יסבול מעיוות ולנפגע לא תהיה יכולת למצב עצמו מול נורמליות כלשהי שחווה בעבר.


את ההתפתחות הפסיכוסקסואלית נתן לחלק לשלושה חלקים (אפטר וטיאנו, 2001);

- תפיסתו המוקדמת של הילד לשיוכו לאחת משתי הקבוצות בחברה – נשים או גברים. בגיל 3-4 80% מהילדים כבר מזהים עצמם כשיכים לאחד משני המינים.

- הרכיב השני הוא התנהגות מינית – זכרית ונקבית. מדובר בבחירת צעצועים ובתפקידים במשחקי חברה. התנהגויות אלו נצפות כבר בגיל שנה וחצי, אך ברורות סביב גיל 3-4.

- הרכיב השלישי הוא האורינטציה המינית. התנהגויות אלו נצפות כבר בילדות, אך מקבלות אישור בגיל ההתבגרות המוקדם, 14-17.


זהות ע"פ תפקוד חברתי לחלק לשלושה חלקים (אפטר וטיאנו, 2001);

כי כל אחד מעשרת הגברים שנבדקו מרגיש כי אינו מתנהג על פי הנורמות הגבריות המצופות. כל אחד מהמרואיינים הגדיר תחומים שבהם הוא "כשלון בגבריות". ממצא זה עולה בקנה אחד עם עדויות רבות של קלינאים, כמו גם של נפגעים, באשר להרגשת הגבריות הפגומה וחוסר היכולת להתנהג "כמו גבר".


זהות ע"פ תפקוד חברתי לחלק לשלושה חלקים (אפטר וטיאנו, 2001); (המשך)

- הנפגעים מבודדים עצמם מחברת הגברים ומרגישים נחותים בכישוריהם מאחרים

- הם מרגישים שאין בכוחם לפרנס ולדאוג למשפחה, לשמור על אחרים החשובים להם ולהאמין ביכולת שלהם לפעול כגברים בעולם

- בניסיון להחזיר לעצמו את תחושת הגבריות שאבדה עם הפגיעה, יתכן והנפגע יפנה לפעילות מינית מוגברת


אוריאנטציה מינית לחלק לשלושה חלקים (אפטר וטיאנו, 2001);

- שבעה הגדירו עצמם כהטרוסקסואלים, אחד כבי-סקסואל, והשנים הנותרים כהומוסקסואלים.

- אף אחד לא יחס לתקיפה המינית שעבר השפעה על האורינטציה המינית שלו.


אוריאנטציה מינית (המשך) לחלק לשלושה חלקים (אפטר וטיאנו, 2001);

- מחקרים מראים כי גברים שעברו תקיפה מינית מעורבים יותר בפעילות הומוסקסואלית מגברים שלא עברו תקיפה מינית

- גברים שעברו תקיפה מינית על ידי גבר, נוטים להומוסקסואליות יותר מאשר גברים שנתקפו על ידי נשים

- ילדים שחוו תקיפה מינית נמצא יותר פעילות מינית עם בני אותו מין מאשר ילדים שלא חוו אונס


אוראנטציה מינית (המשך) לחלק לשלושה חלקים (אפטר וטיאנו, 2001);

בכל מקרה, לא נמצא קשר ישיר בין התקיפה המינית לבין האורינטציה המינית של הנאנס לאחר התקיפה.

האפקט של בלבול בזהות המגדרית יכול לגרום לנפגע לנסות ולבדוק את נטייתו המינית על ידי קיום יחסי מין עם גברים. מכאן ועד כינון זהות מינית הומוסקסואלית הדרך ארוכה.


"הנטייה המינית נקבעת כמעט תמיד מסיבות שאינן קשורות לפעילות מינית מוקדמת, אין כל סיבה להאמין שההתעללות המינית לבדה משנה או מעצבת באופן יסודי את הנטייה המינית. דומה שקביעה זו נכונה בין אם אנו מבינים את הנטייה המינית במונחים של התנהגות, פנטזיה או הזדהות עצמית ראשית"(גרטנר)


איפיונים כלליים של הפוגע מינית מסיבות שאינן קשורות לפעילות מינית מוקדמת, אין כל סיבה להאמין שההתעללות המינית לבדה משנה או מעצבת באופן יסודי את הנטייה המינית. דומה שקביעה זו נכונה בין אם אנו מבינים את הנטייה המינית במונחים של התנהגות, פנטזיה או הזדהות עצמית ראשית"


כאשר מדובר בנערים וילדים, ניתן לסווג את הנתונים לשלוש קטגוריות:

- גילוי עריות ופתולוגיה משפחתית - קטינים הפוגעים באחיהם או אחיותיהם הצעירים מהם בתוך המשפחה. ההתעללות נמשכת ברוב המקרים זמן רב ויש לה השפעות טראומטיות ארוכות טווח.

- קטינים שפוגעים בילדים וילדות צעירים מהם במסגרות שונות (בשכונה, בביה"ס כמדריך בקייטנה וכד')

- אלימות מינית קבוצתית – קבוצה של נערים שמאתרת נערה שנתפסת כזמינה בשל היותה בקשר מיני עם אחד מהנערים או בשל היותה חסרת תמיכה חברתית או משפחתית.


הפוגע ה"נורמטיבי": לסווג את הנתונים לשלוש קטגוריות:

ב מקרי האונס המתרחשים בפגישה ראשונה, אנו יכולים לראות שבדרך כלל אין התוקף פסיכופט או פדופיל או סדיסט ואינו משחזר טראומה מינית שעבר. במקרים אלו המניע הוא בעיקר אלימות, רצון "להרגיש גבר", תחושת בעלות, וכן בלבול בתוך הסיטואציה.

במקרים האלו הפוגע יכול להיות אדם אלים בעלי מאפיני אישיות כאלה ואחרים, ולא נתן להגדירו ע"י מאפיני אישיות ספציפיים


פדופיליה לסווג את הנתונים לשלוש קטגוריות:

פדופיליה אינה מוגדרת על ידי עצם הפגיעה בילדים אלא על ידי סוג ההתגרות המינית של הפדופיל, כחלק מעולם הסטיות המיניות. במילים אחרות הפדופיל כמו גם הפטישיסט, הזואופיל (התגרות מבעלי חיים), והגרונטופיל (התגרות מזקנים), יכול להגיע לסיפוק מיני רק באמצעות מגע או פנטזיה על מושא הגירוי הספציפי לו. מדובר בפלח קטן מצומצם אך גם הרסני במיוחד של אוכלוסיית הפוגעים.


אישיות אנטי סוציאלית או פסיכופטית

ברב המקרים בהם קיימת פגיעה מינית שיטתית וחוזרת יאופיין הפוגע כבעל אישיות אנטי סוציאלית או במילים אחרות, אישיות פסיכופטית. להלן מספר איפיונים לאישיות זאת:


- פסיכופטיתקיימת נטיה להשליך את האשמתם על הזולת

- נמצא פעמים רבות רמאות והעמדת פנים לצורך השגת אינטרס

- קושי להיות במסגרת.

- חוסר הבשלה פסיכו – סקסואלית ונטיה לסטיות מיניות.

- היסטוריה מינית ופנטסיות מיניות כנמצאים במידה מוגברת אצל התוקפים.

- חוסר התחשבות בחובות ובערכים של החברה שחיים בה

- יחסים עם הזולת הם חסרי התחשבות ואמפטיה

- פעולה אנוכית תוך התחשבות באינטירסים מידיים כפי שתופסים אותם

- פעולה מתוך דחפים, יצרים ואפקטים הדורשים פורקן מידי ללא יכולת לדחות סיפוק.

- ביחסיים בין אישיים יש קרירות ריגשית, חוסר אחריות, חוסר התחשבות.

אישיות אנטי סוציאלית או פסיכופטית


שחזור של הטראומת הפגיעה המינית שעבר הפוגע.

הרצון הלא מודע להפגש שוב עם חויית ההתעללות לשם יצירת תנאים שבהם אפשר יהיה לתקן, או לחוות מחדש את הסיטואציה הטראומטית, הפעם מתוך מקום הפוגע, כחלק מהזדהות עם התוקפן גורמת לחלק מהנפגעים לפגוע. דרך הפגיע יכול הפוגע, מתוך הזדהות עם התוקפן לחוות את עצמו כחזק ושולט וזאת ההפך מהמצב שבוא היה כאשר נפגע.


ad